במקרים רבים בניתוח מתיחת בטן מוזרקים משככי כאבים לאזורים עם תאי העצב כדי למנוע תחושה באותם האזורים. הליכים שכאלו הוכיחו את עצמם בהפחתת הכאב בתקופת ההתאוששות אך עדיין בחלק מהמקרים מתעוררים כאבים לאחר הניתוח. כדי להתמודד עם הכאב ניתן ליטול תרופות ללא מרשם אך כדאי להימנע מתרופות מעודדות דימום כגון אספירין, אדוויל או נורופן. ניתן להתייעץ עם הרופא או עם הרוקח לגבי התרופות שאותן כן ניתן לקחת. אפשרות נוספת הם כמובן משככי כאבים במרשם – הרופא המנתח יכול לרשום לכם מרשם למשככי כאבים לתקופה לא מבוטלת. עם זאת חשוב להיזהר מהסיכונים שבנטילת תרופות אלו – במינונים קטנים הם עלולים לגורם לעצירות ובמינונים גבוהים יותר לבעיות נשימה או בעיות לב. אולי הסכנה הגדולה ביותר היא ההתמכרות לחומרים אלו, במיוחד אם מדובר במנותחים בעלי חוסר יציבות נפשית שנכנסו אל הניתוח במצב פנימי בעייתי ומשככי הכאבים עלולים להוות עבורם חוף מפלט נפשי ולא רק גופני.
במקרים קיצוניים בהם ההתאוששות מלווה בבחילה קשה שאינה מאפשרת בליעת תרופות ניתן להשתמש במה שמכונה משאבת כאב שזו מעין משאבה שמזרימה את התרופות ישירות אל תוף הגוף על ידי צינורית. לרוב החומרים שמאפשרת שיטת הזרקה זו מהווים תחליף למשככי הכאבים החזקים יותר. פרט לטיפול התרופתי מאוד חשוב להקפיד על לבוש נח ומתאים, לבוש רחב שניתן להלבשה ולהסרה בקלות. לעיתים מרפאות מאפשרות למטופלים לקחת חלוק של חולים הביתה לתקופת ההחלמה. זהו חלוק נוח מאוד שמאפשר לבישה קלה ואינו בא במגע כמעט עם הגוף. חשוב להקפיד על לבוש מתאים לאורך תקופה של בין שבועיים לחודשיים, תלוי בקצב ההחלמה.
טיפול בפצעים – חושב להקפיד מאוד על משטר הטיפול בחתכים בכל הקשור להחלפת תחבושות, משחות וניקיון האזור וכל זאת בצורה עדינה ומבלי לגרום לחיכוך מיותר או דימום. טיפול נכון ומדויק יצמצם משמעותית את הצלקות העתידיות ויאפשר החלמה מלאה ומהירה. חשוב לדווח מיידית למנתח על כל נפיחות או דימום חריג באזור. פרט לצלקות חשוב מאוד להקפיד גם על ניקוז הנוזלים משפורפרות הניקוז בצורה הדוקה.